יום שני, 24 באוגוסט 2015




מדבקה חכמה תספק אינסולין בצורה אוטומטית

מדענים מצפון קרולינה המציאו מדבקה חכמה שנצמדת לעור ועוקבת אחרי רמות הגלוקוז בדם ומספקת אינסולין באופן אוטומטי באמצעות מאות של מיקרו מחטים,כל אחד בגודל של עפעף.

לדעתם של החוקרים אמנם מדובר בשלבים המוקדמים של הפיתוח אבל יכולה להיות משמעותית לגבי מיליוני חולים ברחבי העולם.

ד"ר אילנה סלוצקי מומחית אנדוקרינולוגית וסוכרת: מדובר ברעיון של פיתוח בחיתוליו, הרעיון עצמו מדידת סוכר על ידי טכנולוגית לא פולשנית והזרקת אינסולין אוטומטית.

הרעיון של המדבקה להידמות עבודה של לבלב בריא משלבת גם מדידת סוכר וגם אפשרות להזריק אינסולין באופן רציף בהתאם לצרכיו של המטופל בהתאם לרמת הסוכר בדם, וכל זה על ידי מדבקה קטנה שעליהם מודבקות מחטים מיקרוסקופים, כל מחט כזו מורכבת מבועות זעירות המכילות כמות קטנה של אינסולין ואנזימים שנועדו לחדש את רמות הגלוקוז, כאשר החיישנים מרגישים עליה חדה ברמת הסוכר בדם.

אינסולין הוא הורמון חלבון שמופרש על ידי הלבלב שמטרתו להגדיר סוכר שהוא מקור אנרגיה לכל תא בגוף, ובלי אנרגיה אנו לא יכולים לתפקד וברור אם היה מחסור באינסולין היו הרבה תהליכים בגוף משתבשים וגורמים לנזקים בעיקר נזקים בכלי הדם.

המשאף שהיה אמור להחליף את הזריקות עדיין לא נמצא בישראל לפי התחזית כנראה שזה יהיה בסוף השנה, רצוי לציין שמשאף אינסולין זה מענה רק לחלק מהזריקות שמדובר בזריקות אינסולין לטווח קצר, הוא לא יחליף באופן מלא ולא בטיפול בזריקות האינסולין, לצערנו נלוות הרבה מגבלות למשל לחולה מעשן לא יוכל להשתמש במשאף, אחרים צריכים לעשות בדיקת תפקוד ריאה מדי פעם.

לצערנו אין תרופות פלא.



יום רביעי, 19 באוגוסט 2015



פחמימות בסוף - השינוי התזונתי שיעזור לחולי סוכרת

מחקר חדש מצא כי סדר אכילה של פחמימות , חלבונים וירקות יכול להשפיע על רמות הגלוקוז והאינסולין בדם לאחר הארוחה בקרב הסובלים מעודף משקל.

איך זה ישנה את אורח חייהם של חולים?

שינוי קטן בתזונה, שינוי גדול באיזון הסוכרת: מחקר חדש ופורץ דרך, שבוצע על ידי חוקרים מבית ספר לרפואה בניו יורק, מציג כי סדר האכילה של סוגי מזונות שונים הינו בעל השפעה על רמת הגלוקוז ורמת האינסולין שלאחר הארוחה אצל אנשים עם עודף משקל.

עבור אנשים הסובלים מהשמנת יתר וחולי סוכרת סוג 2, ישנה חשיבות גדולה באיזון רמות הגלוקוז לאחר הארוחה, בשל העובדה שעליות חדות ברמת הגלוקוז מגבירות את הסיכון לפתח סיבוכים שונים של מחלת הסוכרת, בהם התקשחות כלי דם והתפתחות מחלות לב שעלולות להוביל למוות.

המחקר בוצע בקרב חולים עם השמנת יתר וסוכרת מסוג 2 שטופלו בתרופות מסוג מטפורמין לאיזון רמות הסוכר בדם, הנבדקים אכלו את אותן ארוחות שכללו מנות זהות ( חזה עוף, סלט חסה עם עגבניות, ברוקולי ומיץ תפוזים) אך בסדר שונה במשך שבוע, התוצאות הראו כי רמות הגלוקוז של הנבדקים הושפעו מסדר המנות בארוחה.

אכילת ירקות או חלבונים לפני פחמימות עשויים להיות דרך יעילה להפחתת הגלוקוז שלאחר הארוחה, כלומר הירקות או החלבונים נאכלו כרבע שעה לפני הפחמימות.

חשוב! לזכור כי גם כאשר מחקר מראה תוצאה מסוימת, בפועל חלק מאנשים, ניתן לראות גם תגובה שונה שכן כל גוף מגיב באופן שונה למצבים שונים וכמובן למאכלים שונים. נסו על עצמכם במשך מספר ימים את המלצת המחקר על מנת שתדעו באם השפעה זהה גם אצלכם.

מדובר בחדשות מרחיקות לכת עבור חולים עם סוכרת 2, אשר באמצעות שינוי קטן באורח חייהם יוכלו להביא לירידה ברמת הגלוקוז במהלך היום, ולהפחית כמות האינסולין שעליהם ליטול.

שינוי זה יכול לגרום להשפעה מיטיבה ומתמשכת על בריאות הסובלים מהשמנת יתר, סיכון לסוכרת מסוג 2.


יום רביעי, 5 באוגוסט 2015



פיוגליטזון (אקטוס) בטיפול משלים בחולי סוכרת הנמצאים בסיכון 

                                קרדיווסקולרי משמעותי


                     מאת ד"ר דרוקר דיקר מבית חולים השרון

הדגשים המרכזים שעלו בסקירה היו:

* למרות מגוון הטיפולים הרחב הקיים כיום למחלת הסוכרת, עדיין רק כמחצית מחולי הסוכרת בלבד משיגים איזון גליקמי עם המוגלובין A1c פחות מ 7%.

* הקבוצה החדשה - ישנה של TZDs שהיא אגוניסטים של PPARY משפיעים על רמות סוכר ושומן ופועלים על רקמת השומן, כבד, לב ועוד.

* בהשוואה לתרופות פומיות אחרות לסוכרת כולל סולפניל אוריאה, DPP4, ואחרים התוצאה הקלינית של פיוגליטזון מרשימות מבחינת הפחתת רמות סוכר, והמוגלובין A1c, בעיקר באמצעות הורדת רמות בצום.

* מעבר לכך, הפיוגליטזון מצטיין בשכיחות נמוכה של אירועי היפוגליקמיה. מאידך, התרופה קשורה עם עלייה במשקל, בדומה להשפעת סולפניל אוריאה.

* מבחינת מאזן הליפידים, הפיוגליטזון נמצא כמעלה HDL כולסטרול ומפחיתה טריגלצרידים, מפחית את מס' חלקיקי LDL כולסטרול תוך כדי שהוא מעלה את גודלם. דבר שיש לדעת ד"ר דיקר חשיבות רבה בניהול החולה הסוכרתי.

*. לגבי השמנה על אף העלייה במשקל, נראה שלפיוגליטזון יש את היכולת להעביר תאי שומן לבנים (לא בריאים) לתאי שומן של רקמת השומן החומר שהיא "טובה" ומסייעת לבריאות. מכאן, לפי דעתו של ד"ר דיקר, יש להבחין בין עלייה במשקל הקשורה לעלייה ברקמת השומן ה"בריאה" על רקע טיפול בפיוגליטזון (שכאמור תורמת לפרופיל הבריאותי) לבין עלייה במשקל הנגרמת מעלייה ברקמת השומן הלבנה והלא בריאה.

* ההשפעה הכוללת של הטיפול בפיוגליטזון על גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים נבדקה באמצעות בדיקת עובי עורקי התרדמה (IMTׂ) בחולי סוכרת, וטרשת כלילים, ונמצא שלפיוגליטזון אפקט של הפחתת הסיכון לטרשת עורקים כלילית, בהשוואה לטיפול בסולפנל אוראה. חשוב לציין שההשפעה החיובית של הפיוגליטזון הייתה מעבר לאפקט הצפוי על רקע ההשפעה החיובית שלו על רמות ה- LDL כולסטרול.

*. מחקר שבחן השפעות פיוגליטזון על הישנות אירועים קרדיווסקולרים, והמחקר אכן מצא (עבור האוכלוסייה שלא כוללת סוכרתיים שעברו קטיעה) שהטיפול בפיוגליטזון היה קשור להפחתת אירועים קרדיוורסקולרים באופן מובהק בהשוואה לטיפולים שונים אחרים כנגד סוכרת.

*. ההשוואה בין פיוגליטזון לרוזיגליטזון (אבנדיה) בקשר לסיכון הקרדיווסקולרי מראה תמונה שונה לחלוטין: בעוד שרוזיגלטזון מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי בסוכרתיים, הפיוגליטזון מפחית סיכון כולל הפחתה בתמותה קרדיווסקולרית.

*. למעשה, מדגיש ד"ר דיקר, הפיוגליטזון הוא התרופה היחידה מבין כל התרופות הפומיות לסוכרת המראה ירידה בתמותה הקרדיווסקולרית או בתמותה מכל סיבה כולל DPP4.

*.תופעות הלוואי של הטיפול בפיוגליטזון כוללים כאמור עלייה במשקל (2.8 ק"ג בממוצע)שהיא אמנם אינה עדות להרעה מטבולית בשל אופיה השונה (רקמת השומן החומה הדקה). אך יש לקחת בחשבון ולהיות מודעים לה. העלאת מינון הדרגתית עשויה לסייע לשלוט בעליה זו.

*. אגירת הנוזלים - בעיקר באיברים הפריפריאלים. ההמלצות הן לא לטפל בפיוגליטזון בסוכרתיים שסובלים מאי ספיקת לב. הטיפול המומלץ במקרים של הצטברות נוזלים על רקע טיפול בפיוגליטזון היא לא בפוסיד אלא בתיאזידים או ספירולקטון או אוגילוריד.

*. עלייה בשברים בנשים -- קיימת עלייה בסיכון בנשים בלבד.

* סרטן השלפוחית -- בחלק מהמחקרים עם פיוגליטזון נמצאה עלייה בסיכון במחקרים הפרוספקטיבים לא נמצאה עלייה בסיכון

לסיכום לדעתו של ד"ר דיקר החולה המתאים לטיפול בפיוגליטזון הוא סוכרתי, עודף משקל עם סינדרום מטבוליטי, מחלה קרדיווסקולרית אך ללא אי ספיקת לב. לגבי נשים כאלה שאינן סובלות משברים.