פיוגליטזון (אקטוס) בטיפול משלים בחולי סוכרת הנמצאים בסיכון
קרדיווסקולרי משמעותי
מאת ד"ר דרוקר דיקר מבית חולים השרון
הדגשים המרכזים שעלו בסקירה היו:
* למרות מגוון הטיפולים הרחב הקיים כיום למחלת הסוכרת, עדיין רק כמחצית מחולי הסוכרת בלבד משיגים איזון גליקמי עם המוגלובין A1c פחות מ 7%.
* הקבוצה החדשה - ישנה של TZDs שהיא אגוניסטים של PPARY משפיעים על רמות סוכר ושומן ופועלים על רקמת השומן, כבד, לב ועוד.
* בהשוואה לתרופות פומיות אחרות לסוכרת כולל סולפניל אוריאה, DPP4, ואחרים התוצאה הקלינית של פיוגליטזון מרשימות מבחינת הפחתת רמות סוכר, והמוגלובין A1c, בעיקר באמצעות הורדת רמות בצום.
* מעבר לכך, הפיוגליטזון מצטיין בשכיחות נמוכה של אירועי היפוגליקמיה. מאידך, התרופה קשורה עם עלייה במשקל, בדומה להשפעת סולפניל אוריאה.
* מבחינת מאזן הליפידים, הפיוגליטזון נמצא כמעלה HDL כולסטרול ומפחיתה טריגלצרידים, מפחית את מס' חלקיקי LDL כולסטרול תוך כדי שהוא מעלה את גודלם. דבר שיש לדעת ד"ר דיקר חשיבות רבה בניהול החולה הסוכרתי.
*. לגבי השמנה על אף העלייה במשקל, נראה שלפיוגליטזון יש את היכולת להעביר תאי שומן לבנים (לא בריאים) לתאי שומן של רקמת השומן החומר שהיא "טובה" ומסייעת לבריאות. מכאן, לפי דעתו של ד"ר דיקר, יש להבחין בין עלייה במשקל הקשורה לעלייה ברקמת השומן ה"בריאה" על רקע טיפול בפיוגליטזון (שכאמור תורמת לפרופיל הבריאותי) לבין עלייה במשקל הנגרמת מעלייה ברקמת השומן הלבנה והלא בריאה.
* ההשפעה הכוללת של הטיפול בפיוגליטזון על גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים נבדקה באמצעות בדיקת עובי עורקי התרדמה (IMTׂ) בחולי סוכרת, וטרשת כלילים, ונמצא שלפיוגליטזון אפקט של הפחתת הסיכון לטרשת עורקים כלילית, בהשוואה לטיפול בסולפנל אוראה. חשוב לציין שההשפעה החיובית של הפיוגליטזון הייתה מעבר לאפקט הצפוי על רקע ההשפעה החיובית שלו על רמות ה- LDL כולסטרול.
*. מחקר שבחן השפעות פיוגליטזון על הישנות אירועים קרדיווסקולרים, והמחקר אכן מצא (עבור האוכלוסייה שלא כוללת סוכרתיים שעברו קטיעה) שהטיפול בפיוגליטזון היה קשור להפחתת אירועים קרדיוורסקולרים באופן מובהק בהשוואה לטיפולים שונים אחרים כנגד סוכרת.
*. ההשוואה בין פיוגליטזון לרוזיגליטזון (אבנדיה) בקשר לסיכון הקרדיווסקולרי מראה תמונה שונה לחלוטין: בעוד שרוזיגלטזון מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי בסוכרתיים, הפיוגליטזון מפחית סיכון כולל הפחתה בתמותה קרדיווסקולרית.
*. למעשה, מדגיש ד"ר דיקר, הפיוגליטזון הוא התרופה היחידה מבין כל התרופות הפומיות לסוכרת המראה ירידה בתמותה הקרדיווסקולרית או בתמותה מכל סיבה כולל DPP4.
*.תופעות הלוואי של הטיפול בפיוגליטזון כוללים כאמור עלייה במשקל (2.8 ק"ג בממוצע)שהיא אמנם אינה עדות להרעה מטבולית בשל אופיה השונה (רקמת השומן החומה הדקה). אך יש לקחת בחשבון ולהיות מודעים לה. העלאת מינון הדרגתית עשויה לסייע לשלוט בעליה זו.
*. אגירת הנוזלים - בעיקר באיברים הפריפריאלים. ההמלצות הן לא לטפל בפיוגליטזון בסוכרתיים שסובלים מאי ספיקת לב. הטיפול המומלץ במקרים של הצטברות נוזלים על רקע טיפול בפיוגליטזון היא לא בפוסיד אלא בתיאזידים או ספירולקטון או אוגילוריד.
*. עלייה בשברים בנשים -- קיימת עלייה בסיכון בנשים בלבד.
* סרטן השלפוחית -- בחלק מהמחקרים עם פיוגליטזון נמצאה עלייה בסיכון במחקרים הפרוספקטיבים לא נמצאה עלייה בסיכון
לסיכום לדעתו של ד"ר דיקר החולה המתאים לטיפול בפיוגליטזון הוא סוכרתי, עודף משקל עם סינדרום מטבוליטי, מחלה קרדיווסקולרית אך ללא אי ספיקת לב. לגבי נשים כאלה שאינן סובלות משברים.