ארה"ב: מאמץ למניעת סוכרת

איגודי הרפואה יזמו תכנית ארצית לשינוי אורח חיים בכלי העיקרי למניעת המחלה במצבי טרום סוכרת, הטיפול בסוכרת עולה 245 מליארד דולר מדי שנה.

רשויות הבריאות בארה"ב קוראות לנקיטת צעדים חדשים להפחתת סוכרת מסוג 2 כך עולה מהודעות שפורסמו לאחרונה על ידי איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) שני האיגודים השיקו יוזמה חדשה, שבה הם קוראים לרופאים, צוותים מטפלים ומנהלים לנקוט צעדים ספציפיים למניעת סוכרת.

יוזמת מניעת סוכרת STAT היא יוזמה רב שנתית המבוססת על עבודה מטעם CDC, AMA שכבר החלו לזהות יותר אמריקאים עם קדם סוכרתיים ועצרו התקדמות לסוכרת. מסוכנות AMA נמסר כי לא מדובר רק בחשש אלא במשבר אמיתי, לא מדובר רק בנטל פיזי ורגשי על מטופלים עם קדם סוכרת, אלא נטל כלכלי נכבד על מערכת הבריאות, יותר מ 245 מליארד דולרים מיועדים בכל שנה להוצאות רפואיות, וקיים קשר ישיר בין סוכרת לירידה ביצרנות. שני האיגודים מאמינים כי הגיעה העת לשים סוף למגמה שלילית זו.

האיגודים קוראים למאמץ מרוכז ברמה הארצית למניעת סוכרת נוספים, וקוראים להשקיע מאמצים אלו כעת. לדבריהם, יש עדויות מדעיות והוכנה התשתית לנקוט פעולה, אך מעט מאד אנשים מודעים לכך שסובלים מקדם סוכרת, ולכן אינם יודעים כי ביכולתם למנוע את התפתחות הסוכרת או לעכב אותה.

בשנת 2012 CDC החל בתכנית למניעת הסוכרת על מחקר נרחב ממנו עלה כי תוכניות לשינוי אורחות חיים בהן השתתפו אנשים בסיכון גבוה הובילו לירידה משמעותית בהיארעות  סוכרת.

כיום ישנן למעלה מ- 500 תוכניות אלו ברחבי ארה"ב. שנה לאחר מכן החל AMA ביוזמה שהתמקדה במניעת סוכרת ומחלות לב. המאמצים כללו שיתוף פעולה עם YMCA להגברת מספר הרופאים שהשלימו בדיקת סריקה לקדם סוכרתיים, והפכו את המטופלים לתכנית מניעת סוכרת במרכזים קהילתיים. 

לדברי המומחים לתרופות תפקיד חשוב בטיפול בחלק מהחולים עם קדם סוכרת וסוכרת, אך שינוי אורחת חיים מהווה נקודה קריטית, ועל כן יש חשיבות רבה לאורח חיים בריא.

                                       סוכרת:עידן חדש בטיפולים

                       מאת פרופסור איתמר מהדסה עין כרם

סוכרת מסוג 2 היא מחלה הכרוכה בהתמודדות יומיומית סבוכה, תכירו את הדור החדש של התרופה: טבלית אחת ביום - ותקטינו משמעותית את הסיכון להיפוגליקמיה.

מגפת הסוכרת מציבה אתגרים לא פשוטים לחולים ולרופאים המטפלים, והיא מחייבת משמעת יומיומית הכוללת הקפדה על אורח חיים בריא והיענות לטיפול. מדובר באתגר לא פשוט ואכן אנו רואים שמחצית מהחולים אינם מאוזנים ולמעלה מ- 80% מהחולים סובלים מעודף משקל, אשר מהווה שלעצמו גורם סיכון למחלה.

עד היום לא נמצא פתרון הפלא ובחיפוש אחרי הטיפול יעיל יותר הוא מאפשר הפחתה גדולה יותר ברמות הסוכר בגוף (HBA1c) אך חשוב גם שיהיה יעיל בהורדת לחץ הדם ובהפחתת המשקל. הגורם השני הוא חיזוק ההיענות לטיפול והתמדה ושמירה על רצף טיפולי, אשר בלעדיהם גם הטיפול הטוב ביותר לא יהיה יעיל מספיק. אלה תלויים בנוחות השימוש, בסיכון לתופעות לוואי ובהשפעתן על חיי המטופל.

קבוצת תרופות חדשות מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלה, מדובר בתרופות השייכות לקבוצה מעכבי SGLT2 ( פורסיגה, אינבוקנה) זו הפעם הראשונה שעומדת לרשותנו תרופה בטבליה המטפלת ביעילות בשלושת הגורמים, הפחתה של רמות הסוכר, הורדת לחץ הדם והורדה במשקל. קבוצת מעכב SGLT2 פועלת בצורה ממוקדת לצמצום הספיגה החוזרת לדם, סילוק עודפי הגלוקוז מהגוף נעשה על ידי הוצאת הגלוקוז דרך השתן.

טבליה המאפשרת הפחתת המשקל היא בשורה מרגשת עבור חולי סוכרת מסוג 2 לדוגמה, פורסיגה התרופה הראשונה שאושרה בישראל מקבוצת מעכבי SGLT2 מפחיתה במשקל 4.6 ק"ג בממוצע בהשוואה לסולפוניל - אוריאה (גליבטק, אמריל) במקביל להפחתה ברמות הסוכר ובלחץ הדם.

העובדה שמדובר בטליה הניתנת פעם ביום היא פריצת דרך וכלי משמעותי בהתמודדות של החולים עם מחלתם. תרופות מקבוצה חדשה זו אינן פוגעות בתחושת התיאבון של החולים, הרעב והתיאבון של החולה אינן נפגעות, פורסיגה ואינבוקנה גורמות להשתנה מוגברת המובילה לאובדן של 60 - 80 גרם סוכר בכל יום ובהתאמה לאובדן של 300 קלוריות ביום.

עובדה זו חשובה במיוחד כי הטיפולים היחידים שהיו יעילים להורדת ברמות הסוכר, היו טיפולים מדור קודם, המשייכים לקבוצת התרופות אנלוגים GLP1, והם ניתנים בזריקה, תרופות אלה יצרו אצל חלק מהחולים עומס טיפולי גדול. רבים מהחולים חששו לקבל טיפול כרוני בזריקות ואחרים לא התמידו בטיפול.

המשמעות הייתה פגיעה ביעילות הטיפול, לכן תרופות אלה הוצעו לחולים רק בשלבים מתקדמים של המחלה.

הסלקטיביות של התרופות מקבוצת SGLT2 מעניקה יתרון חשוב לא פחות, בצמצום הסיכון העיקרי היפוגליקמיה: צניחה משמעותית ומהירה ברמת הסוכר בגוף - אחת הסכנות של מחלת הסוכרת. היפוגליקמיה מתרחשת לעתים כאשר המחלה אינה מאוזנת, אך לעתים היא נגרמת כתופעות לוואי של חל מהתרופות, העובדה שהתרופות החדשות מצמצמות את הסיכון לתופעה היא בעלת חשיבות רבה מאד לבטיחות ואיכות החיים של המטופל, בנוסף, העובדה שניתן לשלב מתן תרופות אלה עם תרופות נוספות מאפשרת לנו גמישות טיפולית והתאמה טובה יותר למצבו האינדיבידואלי של החולה.

מעכבי SGLT2 מציעים מענה מלהיב וחדשני - תרופה אוראלית חד יומית היעילה בהורדת גורמי סיכון למחלה. עם פרופיל בטיחות מצוין, ללא תופעות לוואי משמעתיות להיפוגליקמיה. מענה חדש זה עשוי לשנות בקרוב את הנחיות הטיפול של החולים במחלה בדרך להשגת שליטה במחלה, אצל חולים רבים יותר בישראל ובעולם.

מחקרים

ממתיקים מלאכותיים עשויים להגביר הנטייה לסוכרת

                                    מכון ויצמן

ממתיקים מלאכותיים אמנם משווקים כתחליף לסוכר למי שמבקשים להפחית ממשקלם, או לחולי סוכרת, אבל מחקר שהתפרסם בכתב עת מדעי Nature, מראה כי ייתכן שממתיקים אלה מגבירים את אי-הסבילות לגלוקוז ואת הסיכוי לחלות בסוכרת מבוגרים ובמרכיבים אחרים של התסמונת המטבולית. ד"ר ערן אלינב, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, הוביל את המחקר בשיתוף עם פרופסור ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית "הצריכה הנרחבת של ממתיקים מלאכותיים במשקאות ובמאכלים עלולה לגרום להשמנת יתר ואפילו לתחלואה בסוכרת" אומר ד"ר אלינוב.

במשך שנים תהו חוקרים כיצד ייתכן שממתיקים מלאכותיים דל קלוריות לא גורמים להפחתת משקל הגוף, למעשה מחקרים אחדים העלו ההעשרה שהשפעתם עשויה להיות הפוכה, במחקר הוביל לגילוי כי אף על פי כן שממתיקים מלאכותיים, לא מכילים סוכר, יש להם השפעה ישירה על יכולת גוף האדם לתעל ולעבד גלוקוז, אי-סבילות לגלוקוז, שמתפתחת כאשר הגוף לא מסוגל להתמודד עם כמות גדולה של סוכר, הוא הסימן הראשון להתפתחות סוכרת מבוגרים והיבטים אחרים של התסמינים המטבולית.

בשלב הראשון של המחקר, נתנו המדענים לעכברים מים מהולים בשלושת סוגי הממתיקים המלאכותיים הנפוצים ביותר, במינונים שווי ערך להנחיות שמנהל המזון והתרופות אמריקאי, מאשר לשימוש. עכברים אלה פיתחו אי-סבילות גדולה יותר לגלוקוז, בהשוואה לעכברים ששתו מים ומי סוכר. כאשר חזרו המדענים על הניסוי בסוגים שונים של עכברים ובמינונים שונים של אותם ממתיקים, הם חזו בתוצאות דומות. חומרים אלה גרמו לאי סבילות לגלוקוז.

בהמשך, בדקו המדענים את ההשערה שחיידקי המעיים מעורבים בתופעה זו ואולי אף אחראים לה. זאת, מכיוון שהם מגיבים לחומרים כמו ממתיקים מלאכותיים, שייתכן והגוף לא מזהה "כמזון ממתיקים מלאכותיים אמנם לא נספגים במערכת העיכול, אך כאשר הם עוברים בה, הם באים במגע עם טריליוני החיידקים שבמעי.

המדענים טיפלו בעכברים בתרופות אנטיביוטיות שמחסלות אוכלוסיות שונות של חיידקי המעי שלהם. בעקבות הטיפול, נמנעה לחלוטין אי-הסבילות לגלוקוז, שנוצרה עקב החשיפה לממתיקים מלאכותיים. לאחר מכן, העבירו המדענים אוכלוסיות שלמות של חיידקי מעי מעכברים שצרכו ממתיקים מלאכותיים לעכברים סטריליים, המגודלים במתקנים מיוחדים נטולי חיידקים, כתוצאה מכך גם אי-סבילות לגלוקוז הועברה במליאה לעכברים המקבלים, ממצא זה סיפק הוכחה לכך שהשינויים בחיידקי המעי מתווכים באופן ישיר את ההשפעות המזיקות של הממתיקים המלאכותיים על רמות הסוכר ביונקים . קבוצת המחקר אף מצאה כי גידול אוכלוסיית חיידקי המעי מחוץ לגוף בתנאים נטולי חמצן, תוך כדי חשיפה לממתיקים מלאכותיים, גרמה לשינויים בהרכב הגנטי והפעילות המטבולית של חיידקי המעי בעכברים הראתה כי חשיפה לממתיקים מלאכותיים מביאה לשינויים משמעותיים באוכלוסיית ובתפקוד של החיידקים במעי כולל פעילויות הידועות כגורמות לנטייה להשמנה, לסוכרת ולתסמונת המטבולית בבעלי חיים ובני אדם.

המדענים ערכו ניסוי מבוקר, בו הם בקשו מקבוצה של מתנדבים, שלא נוהגים לאכול או לשתות ממתיקים מלאכותיים, לצרוך את החומרים הללו במשך שבוע, במהלך אותו שבוע נבדקו רמות הגלוקוז והרכבי חיידקי המעיים בגופי המתנדבים.

ממצאים אלו הראו כי רבים מהמתנדבים, אך לא כולם התחלו לפתח אי-סבילות לגלוקוז, וזאת לאחר שבוע ימים, המדענים גילו שתי אוכלוסיות, שנייה שלא השפיעה על רמות הסוכר בשום צורה, ד"ר אלינב סבור כי תגובת החיידקים במעי לממתיקים המלאכותיים, בכל הנוגע למתנדבים שפיתחו אי-סבילות לגלוקוז, התבטאה בהפרשת חומרים שגרמו לתגובה דלקתית המזכירה מנת יתר מסוכר.

מערכת היחסים של כל אחד מאיתנו עם חיידקי המעי האישיים שלנו מהווה גורם משמעותי בהבנת האופן שבו המזון שאנו צורכים משפיע עלינו, כולל הנטייה שלנו למחלות כמו השמנה וסוכרת, אומר ד"ר אלינב ממצאי המחקר מעידים על כך שצריכת ממתיקים מלאכותיים מביאה להתפתחות אותן בעיות הבריאותיות שהן נועדו למנוע מלכתחילה, ממצאים אלה מחייבים בחינה מחודשת של הצריכה המסיבית והבלתי מפוקחת של חומרים אלה.

                               


                                                         סוכרת מסוג 2

סוכרת היא מחלה המקשה על ספיגת סוכר ברקמות, ולכן מתבטאת ברמות גבוהות של סוכר בדם.

סוכרת סוג 2 מחלה שפוגעת בספיגה ובפירוק של הסוכר (גלוקוז) - מקור אנרגיה העיקרי בגופינו. במצב תקין, כשרמות הגלוקוז בדם עולות אחרי הארוחה, הלבלב (בלוטה השוכנת מתחת לקיבה) - מפריש הורמון בשם אינסולין, תפקיד האינסולין הוא לגרום לביטוי של נשאי גלוקוז על קרום התא (המברנה) ברקמות שריר, שומן ועוד.

כשנשאי הגלוקוז עולים לממברנה הם מסייעים לקליטת הגלוקוז בתאים וכך מורידים את רמתו בדם, אצל חולי סוכרת 2 האינסולין אינו מפעיל את הקולטן שלו בצורה מספקת ולעתים אינו מפעיל אותו כלל. בעקבות זאת לא עולים מספיק נשאי גלוקוז לקרום התא, הגלוקוז אינו נספג בתאים במידה מספקת ורמתו בדם נשארת גבוהה, רמות גבוהות של סוכר גורמות ליצירת מבנים סוכריים בשם AGP בדם, שגורמים דלקות בכלי הדם, הדלקות האלה אחראיות גם למחלות לב ולפגיעות באיברי הגוף, כמו כן הן עלולות לגרום לסתימות בכלי הדם קטנים, בדומה למה שקורה בהתקף לב או לעיוותים בכלי הדם.

סוכרת עלולה להזיק בעיקר ללב, לעורקים, לעצבים לעיניים לכליות ולעור, סוכרת סוג 2 נפוצה במיוחד אצל אנשים מעל גיל 30 ואצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר, אנשים עם סוכרת חייבים להקטין את צריכת הפחמימות באוכל שלהם, ולעתים צריכים לקבל זריקות של אינסולין.

                    הקשר בין פעילות גופנית וסוכרת

פעילות גופנית תורמת לאיזון הסוכרת, מונעת ומפחיתה את סיבוכיה, וכמו כן משפרת את איכות החיים של החולה, פעילות גופנית בשילוב תזונה מאוזנת אף מפחיתה את הסיכון לחלות בסוכרת בין 40% - 90%.

למרות שהסיכוי לחלות בסוכרת קשור במטען הגנטי שלנו, סוכרת מסוג 2 מושפעת מאורח החיים המערבי. אולי יותר מכל מחלה אחרת. התפתחות המחלה קשורה בעיקר לעודף משקל למחסור בפעילות גופנית ותזונה לא מאוזנת. מחלת הסוכרת היא מגפה של העולם המפותח ושל העשירון העיליון במדינות לא מפותחות.

חשוב לדעת הסכנה העיקרית בסוכרת לא מאוזנת בטווח הארוך היא הפגיעה בכלי הדם, במערכת הלב והעצבים, בעיניים ובכליות. פגיעה זו היא הגורמת לתחלואה ותמותה.

כל חולה סוכרת צריך להקפיד על אורח חיים בריא ופעילות גופנית סדירה, המהווים כלי חשוב ובמקרים מסוימים אף עיקר במניעת סוכרת.

1. להשיג ולשמור מאזן מטבולי אופטימלי, הכולל שמירה על רמות סוכר מאוזנת בדם. פרופיל שומנים בדם, לחץ דם, משקל

2. מניעה וטיפול בסיבוכים כרוניים של סוכרת כגון: השמנת יתר, דיסליפידמיה מחלות לב, וכלי דם, יתר לחץ דם, נפרופתיה.

3. לשפר את הבריאות באמצעות אורח חיים בריא, כאמור תזונה נכונה ופעילות גופנית יש ביטוי ממשי במניעה וניהול של סוכרת, אם פעילות גופנית חשובה מאד לכלל האוכלוסייה, חייהם של חולי סוכרת כמעט תלויים בה. פעילות גופנית היא כלי חשוב באיזון הסוכרת ובהפחתת גורמי סיכון נלווים, לפעילות גופנית סדירה, ישנם יתרונות בריאותיים רבים כגון: שיפור הרגישות לאינסולין, הורדת רמת הסוכר בדם, תמיכה בתהליך של ירידה במשקל ובשמירה על המשקל לטווח ארוך.

סקירת מחקרים הקשורה להרזיה, מראים שתכניות לירידה במשקל המשלבת פעילות גופנית, הן היעילות ביותר לאיבוד משקל ושמירתו לאורך זמן במקרה של חולים בסוכרת,  שמירה על משקל תקין היא הכרח בריאותי.

לפעילות גופנית יש יתרונות נוספים:

הפחתת מחלות קרדיווסקולאריות (אירוע לב, שבץ מוחי)

הפחתת סיכון לסרטן שד ובמעי הגס.

שיפור רמת לחץ הדם.

הורדת אחוז השומן והעלאת מסת שריר.

הפגת מתחים.

שיפור איכות החיים וההרגשה.

רגע לפני שמתחילים לעסוק בפעילות גופניות, כמה המלצות מעשיות

1. התייעצו עם רופא\פיזיולוג לפני התחלת האימון, כדי לוודא את כשירותכם.

2. התחילו את הפעילות הגופנית באופן הדרגתי, הן מבחינת סוג הפעילות והן מבחינת אורכה.

3. שלבו בלוח את הזמנים ובסדר עדיפויות שלכם, פעילות גופנית מובנת על בסיס קבוע, מומלץ בשעות קבועות בבוקר.

4. בחרו בפעילות גופנית מהנה ונוחה עבורכם, כדי שתוכלו להתמיד בה לאורך זמן, כגון:

* פעילות נופש ופנאי כגון, משחקי תנועה, משחקי חצר, מטקות ים, פרסבי, באולינג.

* טיול עם הכלב.

* הליכה קצרה לחילוץ העצמות, בין שאר פעילות היום.

* חניה במקום מרוחק מעט מהיעד.

* שימוש במדרגות ולא במעלית.

לפני העיסוק בפעילות גופנית חשוב להקפיד על כללים הבאים:

* חולי סוכרת הנוטלים תרופות או מזריקים אינסולין, חייבים לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות. במידה ורמת הסוכר בדם נמוכה יש לאכול ארוחה קלה.

* אם רמות הגלוקוז בדם עולות 250 מ"ג, אסור לבצע פעילות גופנית.

* יש להתחיל את הפעילות בהליכה איטית למשך 5 - 10 דקות (לחימום), ביצוע תרגילי גמישות, ולסיים את הפעילות באותה צורה.

* יש להקפיד לשתות מים במהלך הפעילות.

* יש להצטייד מראש במאכלים שמכילים סוכר כגון סוכריה, עוגיית פתי בר, או חטיף אנרגיה למקרה שרמת הסוכר בדם תרד במהלך או לאחר פעילות גופנית.

* יש להפסיק את הפעילות במקרה של כאב בחזה או ברגל ולהתקשר לרופא.

* יש להימנע מהזרקת אינסולין לאזור הגוף אותו אנו מפעילים במהלך פעילות גופנית.

* כשמזריקים אינסולין מומלץ לעשות זאת כשעה לפני הפעילות.

* במקרה של פעילות גופנית מאומצת מעבר לשעה, כדאי לצרוך 15 - 30 גרם פחמימות לכל חצי שעת פעילות.

* אם אתם צריכים פחמימות לפני פעילות בעוצמה גבוהה, יש להיוועץ עם רופא לגבי מינוני תרופות או אינסולין גם ביום שלפני.

לסיכום

סוכרת מסוג 2 היא מחלה כרונית ששכיחותה רק עולה בעשורים האחרונים.
הבשורות הטובות הן של פעילות גופנית יש השפעה חיובית על המחלה - אורח חיים פעיל ופעילות סדירה מפחיתים את הסיכוי לחלות במחלה. גם במקרים שהמחלה כבר בהתהוותה לחולים בה, אורח חיים בריא והפעילות הגופנית משפרים את האיזון, מונעים ומפחיתים את סיבוכיה ומשפרים את איכות החיים של החולה.

  התקפי היפוגליקמיה והפחתת אינסולין

  מאת פרופסור חוליו וינשטיין מנהל יחידת סוכרת בבית חולים וולפסון

                                     (מתוך ראיון)

היפוגליקמיה - מדובר באנשים שנוטלים תרופות הגורמות להיפוגליקמיה, יש אנשים לחושבים לפעמים, יש לי סוכרת, אז יש לי היפוגליקמיה גם כשאני לא לוקח טיפול, וזה דבר נדיר ביותר, בדרך כלל זה לא קורה.

היפוגליקמיה היא בדרך כלל סיבוך של תרופות - עודף תרופות או אינסולין בדרך כלל. תרופות כמו גלובן ונובונורם וגליבטיק ואמריל ממשפחות האלה.

בהיפוגליקמיה יש דרגות שונות כלומר, הערך של הסוכר יורד מתחת לערך התחתון של התקין, שזה בדרך כלל 70 מ"ג לדציליטר של דם. אבל יש אנשים שמרגישים היפוגליקמיה למשל יש להם 200  ומהר יורד להם הסוכר ל 100, יכולים גם ב- 100 להתחיל להרגיש שהסוכר שלהם נמוך בדם. למזלנו, כאשר הסוכר יורד בדם, הוא גורם לסימפטומים שחולי הסוכרת לומדים להכיר אותם ועל ידי כך גם לטפל בהיפוגליקמיה, שזה אומר לאכול משהו כדי להעלות את רמת הסוכר בדם, ושההיפוגליקמיה תיעלם.

הסימפטומים האלה מופיעים בדרך כלל... הם גם אישיים, והם מופיעים בדרגות חומרה שונות. בדרך כלל הסימן הראשון הוא רעב כמו שאנחנו מרגישים ביום כיפור, יום שלם אנחנו לא אוכלים, הסוכר טיפה יורד ואז כואב לנו הראש, כאב הראש הזה חולף כאשר אנחנו אוכלים - זה אומר שהסוכר עלה בחזרה.

כאב ראש וקצת מצב בלבולי, וקצת חוסר אורינטציה כזאת, איטיות בתנועה , לא מטפלים בזה והסוכר ממשיך לרדת, הרי שניתן להגיע לסימפטומים יותר קשים, של דפיקות לב מאוד מהירות, קשורות לתגובה אדרנרגית. הזעה - הזעה קרה בכל הגוף למרות שיכול להיות יום של מינוס 5 מעלות בחוץ וקר מאוד, רעד בכל הגוף שלא ניתן לשליטה, ואם חלילה לא מטפלים בזה ולא מעלים את רמות הסוכר בדם, אפשר לאבד את ההכרה ואפשר גם למות מהיפוגליקמיה.  אנחנו לא יודעים באמת את השכיחות האמתית של מוות כתוצאה מהיפוגליקמיה במיוחד כאשר זה קורה לאנשים באמצע הלילה - שמגלים שמישהו הלך לישון ולא קם. למזלנו בדרך כלל מרבית האנשים מרגישים ומתעוררים, הגוף חכם מספיק כדי להעיר אותנו, אנחנו לא יודעים התופעה הזאת, כמה היא מתרחשת באמצע הלילה, זאת אומרת שמביאה למוות.

השכיחות של התקפי היפוגליקמיה בחולים שלא מאוזנים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, לצערנו ככל שאתה רוצה להוריד, לנרמל את רמת הסוכר בדם, אתה הולך ומסכן את החולה באירוע של היפוגליקמיה יותר ויותר. לשמחתנו, ככל שאנחנו מתקדמים עם התפתחות של המדע והטכנולוגיות ושל התרופות המודרניות ושל התרופות החדישות, יש יותר ויותר אמצעים להימנע מהיפוגליקמיה. יש הרבה תרופות היום שיש להן מה שנקרא סף תחתון, שהן יכולות להוריד את הסוכר עד גבול מסוים, 100, 90, 80, 70, גם אם החולה לקח בטעות פי 10 ממה שהוא צריך לקחת, הסוכר לא יורד יותר, תרופות שעובדות רק כשהסוכר גבוה, ומפסיקות להשפיע כאשר הסוכר מגיע בדם לרמה תקינה. וזה ללא ספק נתן לנו יכולת הרבה יותר טובה... לאזן את החולים, כי אנחנו מסתכנים הרבה פחות.

בהתקף היפוגליקמיה הטיפול הטוב - לאכול.

אנחנו מגדירים את ההיפוגליקמיה קלה או בינונית, אבל החולה מרגיש שהוא מסוגל לטפל בעצמו,  ובמצב חמור שהוא מאבד את היכולת לטפל בעצמו, ואז הוא תלוי באנשים אחרים שיזריקו לו גלוקגון שצריך להיות לכל חולה שמקבל אינסולין בבית, שזה אותו הורמון שהוא האנטידוט של האינסולין. האינסולין מוריד סוכר והגלוקגון מעלה את הסוכר, שהוא מוכן במזרק שאפשר להזריק אותו בבטן, ברגל, בזרוע, לא משנה - מזרק אוטומטי- וזה מעלה את הסוכר תוך כמה דקות, ולא צריך להגיע לרופא ולהרכיב עירוי ולתת גלוקוז זמין מיד לתוך הווריד. אבל כשהחולה יכול לאכול והוא ער, אני לא ממליץ לאנשים שאיבדו את ההכרה, לבני משפחה שלהם לדחוף להם בכוח סוכר לפה - הם עלולים לסבך יותר זה עלול להיכנס לריאות ועלול להיות קומפליקציות.

החולים בדרך כלל מרגישים את הסימנים המבשרים היפוגליקמיה ולכן כל אחד צריך ללמוד לעצמו. יש תסמינים שונים שכל חולה מרגיש, יש שמגרד לו באף, קצה הלשון שורף, לכל אחד יש את התסמינים האישיים שלו, שהוא יודע שהנה הסוכר יורד והוא צריך לטפל בעצמו.

בשנים האחרונות למדנו שבחולי סוכרת מסוג 2, ובמיוחד השמנים שבהם, הטיפול הטוב ביותר הוא ירידה במשקל. ואנחנו יודעים שאחת מתופעות הלוואי של האינסולין זו דווקא עליה במשקל ולכן חלק גדול מהחולים מקבלים אינסולין, הסוכר יורד לרמה מסוימת, אבל אחרי זה הם עולים במשקל בגלל האינסולין. כשעולים במשקל הם צריכים יותר אינסולין.

יש לא מעט חולים בישראל שמטפלים באינסולין,שהם שמנים ולא מאוזנים, בחלק גדול מהחולים האלה אנחנו מצליחים לנסות עם התרופות החדשות לנסות להוריד את הסוכר מזווית אחרת, בלי אינסולין, יש תרופות היום שבניגוד לאינסולין גם מורידות סוכר וגם מורידות משקל. 

יש צורך להוריד את מינון באינסולין כי אחרת יוצר מצב היפוגליקמיה, שהאינסולין הוא משמין, כשמפחיתים את המינון זה מביא לירידה במשקל. מדובר על תרופות: הג'י-אל-פי1, ביטה וויקטוזה, ביידוריון וליקסימיה, יש 4 תרופות שהן גורמות גם לירידה במשקל וגם לירידה בסוכר.

יש לנו תרופה נוספת, מורידה סוכר ומורידה משקל, קוראים לה פורקסיגה, זאת תרופה שגורמת לגלוקוזוריה, זאת אומרת... הפרשת סוכר בשתן, הסוכר המיותר בדם יוצא דרך השתן, וכאשר יש בשתן סוכר, הסוכר הוא אנרגיה, הדלק של הגוף, כאשר מאבדים סוכר בשתן, משקל הגוף יורד. התרופה בשימוש בארץ אך עדין לא בסל הבריאות.

בעקבות התרופות החדישות שמורידות משקל אנחנו מסוגלים בלא מעט חולים להתחיל להפחית בהדרגה את האינסולין, תוך כדי בקרה על ניטור רמות הסוכר ומשקל הגוף יום יום, וכך אפשר להיגמל בטיפול באינסולין ולהביא את החולים המשקל גוף הרבה יותר טוב ולאיזון הסוכרת הרבה יותר טוב.

אינסולין לחולה חדש שזה עתה רק התגלתה אצלו סוכרת, נותנים לו מספר שבועות טיפול באינסולין, חלק ניכר מהתאים בלבלב שהלכו לאיבוד האינסולין מאפשר ללבלב לנוח ולהתאושש, יש חולים שניתן להפסיק לשנה ללא צורך טיפול תרופתי , אם מטפלים בסוכרת מתחילת המחלה יכול לסייע לחולה לכל חייו, להיות מאוזן טוב יותר, כאשר משמרים מהתחלה את התאים בלבלב אתה בעצם מאריך את חיי הלבלב .