האם גם רזים בסיכון לסוכרת?

                                       מאת ד"ר מריאנה ירון

אנו יודעים כי עלייה ברמות הסוכר בדם בעת צום או עלייה ברמות הטריגליצרידים ויתר לחץ דם, קשורים בהשמנת יתר, מצבים אלה לעתים קרובות אינם זהים בקרב הסובלים מהשמנת יתר, ואילו בעיות מטבוליות אשר מצויות גם בקרב בעלי מסת גוף נמוכה (BMI) לכן, ניתן לומר כי גורמי הסיכון המטבוליים הם בעלי הקשר ישיר רב יותר להתפתחות סוכרת.

חוקרים ביחידה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בשיתוף עם הפדרציה של תעשיות הרוקחות באירופה שבדקו את מהימנות הגדרות המחקר.

החוקרים בדקו 140,845 בני אדם מ- 14 מחקרים גדולים שונים שהעריכו את הסיכון היחסי לפתח סוכרת סוג 2 אצל אנשים רזים, אנשים בעלי עודף משקל ואנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית. משתתפי המחקר חולקו ל 2 קבוצות  - בריאה מטבולית והשנייה עם הפרעה מטבולית. במשך המעקב, אובחנו 5963, מקרים של סוכרת סוג 2, אנשים שהוגדרו כלא בריאים מטבולית נמצאו בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2, בהשוואה לאנשים שהוגדרו כבריאים על סמך נתוני הגוף מסת הגוף שלהם ובעלי "השמנת תפוח" (השמנה באזור הבטן והמותניים).

נראה שממצאים אלה מראים כי להגדרה של השמנת יתר ובריאות מטבולית, שנמצאות עתה בשימוש, יש ערך קליני מוגבל. לפי הממצאים, אנשים שמנים אך בריאים מטבולית נמצאים  בסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאנשים שמנים שאינם בריאים מטבולית, ובעלי סיכון גבוה יותר לפתח את המחלה בהשוואה לאנשים רזים שאינם בריאים מטבולית.

החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים שיסייעו לזהות סימנים ביולוגים שיסייעו לחיזוי מדויק יותר של האוכלוסייה בסיכון. כל האנשים עם עודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר ולכן ההמלצה הגורפת היא להתחיל ליישם תוכנית התערבות לשינוי אורח חיים ולהרזיה.

מאחר שמספר האנשים עם עודף משקל עולה בהתמדה, חשוב לזהות את אלו שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2. אוכלוסייה זו יכולה להפיק את מרב התועלת מתוכניות התערבות למניעת סוכרת. קיימות מספר הגדרות של בריאות מטבולית בהם משתמשים כיום, ונראה כי ההגדרות אלה יעילות בזיהוי אותם אנשים  שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2.