מהי סכרת?

סכרת היא מחלה הקשורה בחילוף חומרים בגוף האדם. חולי סכרת אינם מסוגלים לנצל כראוי את הגלוקוזה המשמשת בחילוף חומרים. הגלוקוזה היא סוכר המהווה את התוצר הסופי של עיכול המזון בגוף, ואת מקור האנרגיה לפעילותו. אי יכולת זו של גופם של חולי סכרת נגרמת על ידי הפרעות בייצור הורמון האינסולין ע"י הלבלב. האינסולין מיוצר בלבלב על ידי תאים מיוחדים, הנקראים "תאי ביתא" המקובצים ברקמה הנקראת "איי לנגרהנס", כאשר כמות האינסולין שמייצר הלבלב (מפריש לדם) אינה מספקת. אין הגוף מקבל את האנרגיה הדרושה לו, ואילו הגלוקוזה שאינה מגיעה לרקמות השונות בגוף. מצטברת בדם בכמויות גדולות והולכות. הצטברות זו גורמת לצימאון רב, להשתנה דחופה, לירידה במשקל להתייבשות הגוף.

מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית שאין לה ריפוי, ולכן המטרה העיקרית של הטיפול במחלה היא לשמור ככל האפשר על רמת סוכר בדם שאינה חורגת מהטווח הנורמלי. בטיפול זה יש לשלב שמירה על תזונה מתאימה, שמירה על משקל הגוף, פעילות גופנית וכן תרופות. סכרת שאינה מאוזנת עלולה להוביל לפגיעה רב מערכתית בגוף בתוך כך לסיבוכים קשים ולפגיעה בלב. בכלי הדם, בעיניים, בעצביים, בכליות במוח ובגפיים התחתונות. להמחשת שכיחותה של המחלה נציין כי על פי הערכות 10% - 30% מהחולים המאושפזים במחלקות הפנימיות והכירורגיות בכל רגע נתון לוקים בסוכרת, ויש סיבוכים כי שיעורם אף גבוה הרבה יותר, שכן חלק ניכר מהם אינם מאובחנים או אינם רשומים כחולי סכרת.

נוסף על כך, על פי הערכות שלושה מכל 1000 חולי סוכרת עוברים קטיעה של גפיים תחתונות בכל שנה, חולי סוכרת מצויים בסיכון תמותה כפול ואף יותר מזה לעומת מי שאינם חולים במחלה.

סוגי סכרת

קיימות סוגים שונים של סוכרת:

1. סוכרת תלוית אינסולין: במצב זה קיים מחסור באינסולין עקב פגיעה והרס תאי בטא בלבלב אשר מייצרים אינסולין. מכונה "סוכרת נעורים" אך יכולה להופיע בכל גיל, מופיעה בפתאומיות, החולים בה חייבים לקבל אינסולין בזריקה.

2. סוכרת סוג 2 - נגרמת על ידי "התנגדות" קולטני האינסולין (התאים הממונים על קליטת האינסולין) שברקמות הגוף לקליטתו של הורמון זה. מאופיינת הן על ידי ירידה בפעילות הלבלב והן על ידי עליה בתנגודת הגוף לאינסולין. נפוץ שיש רקע משפחתי למחלה ככל שתנגודת האינסולין חריף, רמות הסוכר תעלה והלבלב ייצר יותר אינסולין שהגוף לא יצליח להשתמש בו. בשלבים מתקדמים של סוכרת סוג 2, התאים בלבלב שמייצרים אינסולין נשחקים ולא מייצרים יותר אינסולין שיטת הטיפול היום הוא לשמור על פעילות הלבלב לאורך זמן. סוכרת סוג 2 נגרמת בעיקר כתוצאה מאורח חיים לא בריא הגורם לתנגודת אינסולין לכן, טיפול ראשוני בסוכרת זו הינה לשנות את הרגלי אכילה ולעסוק בפעילות גופנית סדירה. לעתים זה לא מספיק, ויש להוסיף טיפול תרופתי.

3. סוכרת הריונית/עוברית-- סוכרת זו מופיעה אצל חלק מהנשים ההרות עקב אי סבילות לגלוקוז.

4. סוכרת משנית המופיעה כמשנית למחלת לבלב (כגון דלקת לבלב כרונית) הפרעות הורמונליות (כגון תסמונת קושינג, אקרומלגיה) ושימוש בתרופות.

איזון הסוכרת

במחלת הסוכרת נוצר חוסר איזון בין כמות האינסולין המיוצרת בלבלב ובין הכמות הנצרכת על ידי הגוף, על רקע זה, מתגברת רמות הסוכר בדם ומתפתח נזק רקמתי באברי הגוף השונים, הטיפול המקובל לאיזון הסוכרת הוא באמצעות תרופות, שמגבירות את הפרשת האינסולין או את השפעתו או באמצעות מתן תוספת אינסולין בזריקה.

הטיפול

 שינוי הרגלי החיים והרגלי אכילה -- במקרים רבים, אפשר לאזן את הסוכרת ללא תרופות, תוך שינוי בהרגלי האכילה, השימוש בתרופות צריך להיות המפלט האחרון, רק אם המטופל שינה  הרגלו והסוכרת לא מאוזנת. שינוי ההרגלים יוצר תנאים טובים יותר לשיקום הלבלב, 

אלה עיקר השינוי

* להקפיד לאכול ארוחה מאוזנת, המכילה לא יותר 30% פחמימות 3 פעמים ביום. וללא ארוחות ביניים. בדרך זו מאפשרים ללבלב לנוח במשך רוב שעות היום.

* ללעוס היטב את המזון כדי לאפשר ללבלב לפרק אותו בקלות רבה יותר.

*להקפיד על הליכה ברגל באופן קבוע ובדרך זו לסייע בפעילות הלבלב, מבלי להזדקק לתוספת אינסולין חיצונית (פעילות השרירים גורמים מיד לצריכת גלוקוזה בגוף באופן מיידי).

*להפחית בהקדם במשקל הגוף הכללי, במקרים של עודף משקל, הפחתת המשקל הוא קריטי לתהליך האיזון מאחר שהשומן מכסה את קולטני האינסולין בגוף ומפריע לתפקודם התקין, במלים אחרות, ללא הפחתת המשקל הסוכרת לא תתאזן.

גורמי הסיכון

* תורשה - קירבה משפחתית. אבל גורמים סביבתיים, תזונתיים, תורמים לתהליך התפתחותה של הסוכרת.

* השמנה ל- 80% מהאנשים עם סוכרת יש עודף משקל בזמן האבחון, ירידה במשקל מתקנת עמידות ורגישות של התאים לאינסולין, ומשפרת משמעותית את ההפרעות המטבולית של הסוכרת, תפריט עתיר פחמימות מזוקקות שאינו מכיל סיבים תזונתיים הוא הגורם למחלה אצל אנשים רבים, ואילו צריכה גבוהה של מזונות עתירי סיבים ועתירי פחמימות מורכבות מוסיפה להגנה מפני הסוכרת.

* מצוקה/לחץ--הורמונים הפועלים בגוף בתקופות מצוקה, יכולים לחסום השפעת אינסולין, בטווח הארוך.

*תרופות -- תרופות שלוקח חולה לצורך טיפול בסימפטום או מחלות אחרות יכולים לחשוף לסוכרת (במיוחד בתרופות על בסיס קורטיזון)

* גיל מהווה גם הוא תסמין לסוכרת, תפקודי האינסולין יורדים עם הזדקנות הגוף.

* אורח חיים יושבני ולא ספורטיבי.